לפני שנים רבות, בהיותי סטודנטית לצילום בבית הספר מוסררה בירושלים, התבקשתי להכין פרויקט בנושא חופשי. בחרתי להתמקד בנושא אישי ומרגש, והתחלתי לתעד את ארוחות הבוקר שלי - פעם בבית של אבי ופעם בבית של אמי. ביקשתי משניהם להתנהג כרגיל, מבלי להביט לעדשה לאחר שלב הפיתוח וההדפסה, ביקשתי לקבל ביקורת. הבנתי כבר אז שאינני הצלמת עם הידע הטכני הגדול ביותר, אך הייתה לי יכולת מיוחדת להעביר רגש דרך התצלום. כל מי שצפה בתמונות הבין מיד, ללא מילים, את הדינמיקה שהתחוללה בבית של המשפחה שלי. באותו רג